התחזית: יותר מ-100 מיליארד הורדות אפליקציה בשנת 2013

מחקר חדש של חברת Gartner חושף את העלייה העצומה בהורדות אפליקציות בשנה האחרונה. במידה רבה, מדובר במגמה שעולה על התחזיות הוורודות ביותר מלפני שנתיים או שלוש.

לפי המחקר החדש, כמות האפליקציות שיותקנו במכשירים סלולריים ב-2013 תגענה ל-102 מיליארד, לעומת 64 מיליארד "בלבד" ב-2012. 91 אחוז מהאפליקציות שיותקנו הן חינמיות. יחד עם זאת, ההכנסות מאפליקציות אילו תעבורנה את רף ה-26 מיליארד דולר, קפיצה של יותר מ-8 מיליארד דולר בהשוואה לשנה שעברה.  גם במודל ההכנסות אותרה מגמת שינוי – היכולת של מפתחים לייצר הכנסות תוך שימשו ברכישות בתוך האפליקציות (in-app purchases) הולכת ומתחזקת. רכישות כאלו היוו רק 11 אחוז מן ההכנסות אשתקד. עד 2017, יגיעו נתח ההכנסות הללו ל-48 אחוז מכלל ההכנסות.

המחקר מוצא כי מגמת העלייה החדה בכמות הורדת האפליקציות תימשך גם ב-2014, ולאחריה תחול התמתנות בשיעור העלייה בכמות ההורדות, בין השאר בגלל רווייה יחסית בכמות הסמארטפונים והטאבלטים בעולם וכן בגלל שוק יותר בוגר של משתמשים עם תחלופה נמוכה יותר של אפליקציות במכשירים שלהם. מבחינת מערכות ההפעלה, Gartner אינה רואה חילופי משמרות באופק, כאשר היא צופה כי אפל ואנדרואיד ישלטו בכ-90 אחוז מן השוק גם בשנת 2017.

מדידה איכותית – KPI חשובים לכל אפליקציה

עולם המובייל והלך ומתפתח עם השנים, וכך גם שיטות המדידה בתחום. בדומה לאינטרנט בתחילת דרכו, מדובר בתחום שמשלים את השלב הראשון בהתפתחות שלו רק עתה. יחד עם זאת, מרבית משיטות המדידה לקוחות מעולם ה-web והאופליין, אם כי לא כל הפרמטרים למדידה תואמים את כל הפלטפורמות. יש צורך גם במדידה של נותנים ייחודים לעולם המובייל.

המדד הנפוץ ביותר, שלא בצדק, הוא כמות ההורדות של האפליקציה. זהו מרכיב שמשפיע בהחלט על הצלחת האפליקציה, אך לא תמיד מדובר במדד איכותי להצלחת המותג או המוצר.  כמות הורדות קשורה באופן עקיף בלבד ליכולת של האפליקציה להציע מוצר/שירות שישפרו את חייו של המשתמש ויגרמו לו להזדקק לה באופן קבוע, לשנות את הרגליו בעקבותיה ולייצר ערך לעסק בסוף התהליך.

כמובן שלא כל האפליקציות נבראו שוות. לכל אפליקציה יש חשיבות שונה ומשקל שונה בפעילות העסקית של חברה כזו או אחרת, ולכן לא כל המדדים המפורטים להלן רלוונטיים לכל אפליקציה או ניתנים למדידה. ובכל זאת, הנה כמה KPI חשובים למרבית העסקים המפתחים אפליקציה:

  1. שימוש – ה-KPI  הבסיסי והחשוב ביותר. ניתוח של אופן השימוש (לאיזה צורך – שירות לקוחות? רכישה? כלי עזר?) משך זמן השימוש ותכיפותו יכולים לספק מידע יקר ערך לעסק שלכם. לא רק מדובר נתונים דמוגרפיים (גיל, מין וכו') וטכניים (iOS, אנדרואיד), אלא במידע שיכול להצביע על נקודות חוזק ותורפה של העסק שלכם. דוגמא: ניתוח השימוש יכול להצביע לכם על הדרך מועדפת לצריכת המוצר שלכם או קבלת שירות על ידכם (דיגיטלי, מובייל, טלפוני, פנים אל פנים).
  2. שימור – באופן דומה, גם לשימור המשתמשים יש חשיבות עליונה. מחקרים שונים מצאו שיותר מ-60 אחוז מן המשתמשים אינם עושים שימוש באפליקציות שהורידו לאחר 3 חודשים. בנוסף, מנועי החיפוש של חנויות האפליקציות (גוגל פליי בוודאות, ויש עדויות שגם האפסטור) מתחשבים יותר ויותר בצריכת ושימוש, ופחות בכמות ההורדות. השימור, אם כך, חשוב גם לשמירה על מיקומכם במצעדי ההורדות, שמשפיע באופן ישיר על כמות ההורדות. מעגל קסמים שיש לדעת כיצד לשלוט בו.
  3. אם אינכם יודעים כיצד ומה פרקי הזמן הרצויים לעסק שלכם – ניתוח שימור לקוחות למחרת ההורדה, ולאחר מכן שבוע, חודש, 3 חודשים ו-6 חודשים לאחר ההורדה היא התחלה טובה.

  4. משתמשים אקטיביים – הנגזרת החשובה ביותר של כמות ההורדות וכמות השימוש. משתמש שלא רק הוריד את האפליקציה אלא עושה בה שימוש תכוף ברוב המקרים יהיה משתמש רווחי בהרבה מכזה שעושה בה שימוש מועט. כאן באים לידי ביטוי כמות ה-MAU (דהיינו, Monthly Active Users) וה-DAU (משתמשים בכל יום – Daily Active Users) של האפליקציה. ה-MAU, ובעיקר ה-DAU שלכם הם המשתמשים הכי חשובים שלכם. הם אילו שעושים שימוש תכוף באפליקציה שלכם ומסתמכים עליה. ללקוחות הנאמנים האלה יש גם סיכוי גבוה יותר לפתוח את הכיס בסופו של דבר ולייצר ערך כספי לעסק שלכם. לפיכך, חיוני ביותר להתחקות אחר הרגלי השימוש של משתמשים אילו וללמוד אותם לעומק.
  5. ARPU – הכנסה ממוצעת למשתמש (מחושב חודשית או שנתית) – מדד ידוע שבו נעשה שימוש נרחב גם במדיות אחרות. החשיבות של מדד זה היא לא רק למדידה עתידית של משתמשים, אלא גם הבנה של קהל המשתמשים הנוכחי שלכם. אם יש לכם מיליון משתמשים וה-ARPU שלכם הוא דולר אחד, עשיתם מיליון דולר. אך אם מיליון הדולר הללו נוצרים בסך הכול מ-100,000 משתמשים (המכניסים בממוצע 10 דולר כ"א), הרי שיש לכם 900,000 משתמשים פוטנציאלים שלא השקיעו כלל כסף – נקודה רצינית למחשבה.  התפלגות ההכנסות בין המשתמשים חשובה לא פחות, אם כך.
  6. LTV – Lifetime Value – מדד המשקף את הערך הכספי של משתמש לאורך כל תקופת השימוש באפליקציה. הערך הנ"ל יכול לכלול בין השאר רכישות ב-In app purchasing, הכנסות מפרסום ועוד. החשיבות הגדולה במדד טמונה בהשוואת נתונים אילו ל-LVT  של משתמש מחוץ לעולם המובייל. אם LVT  של משתמש במובייל גבוה מזה של משתמשים אחרים שלכם במדיות אחרות – אתם עושים משהו טוב.                                                                                                                                                                                                                                                                  חשוב לזכור! – כאשר מודדים ARPU ו-LTV , חשוב לבחון את גם כמות ההכנסות הכללית ולא רק ממכשירים סלולריים. משתמשים רבים עושים שימוש באפליקציות לצורך בדיקה והשוואת מחירים, כאשר הקנייה בפועל נעשית במדיות אחרות (PC או אופליין). יש לנתח ולמדוד את תרומת משתמשי המובייל לכלל מכירות החברה.

  7. מקורות תנועה – מאיפה הגיעו הורדות האפליקציה והמשתמשים הנאמנים שלכם? פרסום בתשלום? מדיה חברתית? קידום אורגני בחנויות? לדרך שבה הגיעו משתמשים להוריד ולהתנסות באפליקציה שלכם יש חשיבות עצומה להמשך הצמיחה של העסק. מעקב אחרי מקורות התנועה שהביאו משתמשים חדשים הוא ה-KPI  החשוב ביותר לגידול בכמות ההורדות. מעקב מפולח יותר אחרי מקורות התנועה שהביאו לכם משתמשים נאמנים חדשים, הוא ה-KPI החשוב ביותר לגידול בכמות השימוש.
  8. חוויית משתמש – באופן שונה מן השימוש עצמו, כאן מדובר ב-KPI ספציפיים יותר בעלי השפעה רבה על אופן השימוש ושימור הלקוחות. אם, למשל, זמן טעינת האפליקציה שלכם ארוך יותר מ-5-6 שניות, ייתכן שאתם בבעיה. אם אחוז הכניסה בעזרת חשבון פייסבוק גבוה (בניגוד לכניסה ללא הרשמה או דרך אחרת), מצבכם טוב. גם כמות השיתופים או ההמלצות ברשתות החברתיות דרך האפליקציה היאKPI  מצוין למדידה. כל אלה ועוד משליכים ישירות על הדרך בה המשתמש מגדיר את השימוש באפליקציה, כטובה או רעה. אחת הדרכים למדוד את חוויית המשתמש היא דרך דירוגי המשתמשים באפסטור וגוגל פליי, אבל רצוי להסתמך גם על כלים מקצועיים יותר שעוקבים אחרי באגים, קראשים ואלמנטים נוספים בחוויית המשתמש.

השורה התחתונה – מדידה של הורדות לאפליקציה או הסתמכות על מדדים לטווח קצר לא רק שאינה מספיקה, אלא גם אינה יכולה לנבא כלל את הדבר הזה אליו שואף העסק – "הצלחה". הצלחה אמיתית ומשמעותית לעסקים ומותגים נמדדת לאורך זמן, וכך גם הפרמטרים שמודדים אותה. ההורדה, אם כך, היא רק השלב הראשון בחייו של משתמש סלולרי. ללא יכולת להתחקות אחר פעולותיו לפני ולאחר ההורדה, אתם למעשה יורים באפילה. ב- Eco System העצום של המובייל כיום כבר קיימות מספר לא קטן חברות שמציעות פתרונות מצוינים להתחקות אחר רובם המוחלט של ה-KPI הללו במאמץ ומחירים סבירים.

בהצלחה!

כמה אפליקציות יש למשתמש סמארטפון ממוצע?

מחקר שנערך לאחרונה ע"י חברת סטטיסטה מצא כי הדרום קוריאנים הם השיאנים בכמות אפליקציות ממוצעת למכשיר – כ-40. שאר הנתונים לפניכם:

מדריך למתלבט – אתר מותאם למובייל או אפליקציה?

בין הגידול המדהים בכמות האפליקציות והשימוש בהן לבין השימוש הנפוץ ב-HTML5, רבים בעלי העסקים שואלים את עצמם איך לייצר נוכחות לעסק שלהם במדיה הסלולרית. ההחלטה לא פשוטה ודרשת משאבים רבים לכל עסק באשר הוא.

הנה מדריך קצרצר שידריך אתכם בהחלטה החשובה זאת:

App or Responsive Site – solving the dilemma

עכשיו זה רשמי: מיליון אפליקציות ב-Google Play

שתי מערכות ההפעלה הגדולות בעולם למכשירים סלולריים – אפל ואנדרואיד של גוגל – נמצאות בתחרות אינטנסיבית מתמדת אחת עם השנייה, בעודן משאירות את שאר השחקניות הרחק מאחור. בשנה האחרונה צברה גוגל יתרון משמעותי על פני אפל במכירות מכשירים מבוססי אנדרואיד. כעת היא רושמת עוד נצחון יוקרתי על פני מתחרתה.

בכנס בסן פרנסיסקו, שם הוציאה גוגל כמה הודעות מפתיעות נוספות, שחרר סנדר פיצ'איי, סמנכ"ל אפליקציות וכרום בגוגל, את ההודעה הרשמית. גוגל למעשה הכפילה את מספר האפליקציות בחנות שלה מלפני שנה, שעמד על 500 אלף. לפי פיצ'איי, כמות האפליקציות מלמדת על התחזקות גוגל לא רק בתחום הסמארטפונים אלא גם בתחום הטאבלטים, שעד כה נשלט אבסולוטית בידי אפל. הנה מבט נוכחי ותחזית של גוגל על מכירות טאבלטים מבוססי אנדרואיד:

נתונים נוספים שמסר מחזקים את המסקנה אליה הגיעה – יותר מ-50 מיליארד אפליקציות כבר הורדו בגוגל פליי (לעומת 20 מיליארד לפני שנה), וההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU), אולי הנתון החשוב ביותר, עלתה ב-250% מרמתה לפני 12 חודשים.

אפל, שספגה לא מעט חבטות בחודשיים האחרונות בנוגע למכירות מכשיריה ורמת החדשנות שלה, לא קופאת על שמריה. האפסטור עדין מובילה על גוגל פליי בכמות ההכנסות למשתמש ולמפתחים, והיא לא נמצאת הרחק מאחור מבחינה כמותית, כאשר דיווחה בחודש שעבר על 900 אלף אפליקציות.  בכל הנוגע לאפליקציות, המאבק רחוק מלהיות מוכרע.

סיפור הצלחה: 365SCORES כובשת את עולם הספורט במובייל ומגייסת 3 מיליון דולר בסבב השקעות שני

מן הידועות שעולם הספורט מספק לחובבי הספורט מקור בלתי נדלה לקשת רחבה של רגשות, החל מעצב ואכזבה ועד לאושר עילאי. זאת בדיוק הסיבה שעולם הספורט נחשב מאז תחילת העידן הדיגיטלי לעולם תוכן בעל קהל נאמן יחסית ובעל שיעור השתתפות (Engagement) גבוה ביותר. מהפכת הסלולר רק חידדה את התכונות הייחודיות של עולם הספורט והדרישה למידע עדכני ומגוון בזמן אמת. רוב שחקניות הדיגיטל הגדולות בספורט מייצרות כבר היום שירותי תוכן באיכות גבוהה לגולשי המובייל. יחד עם זאת, המענה שניתן לאוהדי ספורט באופן כללי ואוהדי ספורטאים וקבוצות באופן אישי – עדין חלקי, בעיקר בשל היעדר המרכיב הפרסונלי והחברתי בשירותים אלה.

לתוך החלל הזה נכנסה בסערה בשנה אחרונה חברת 365SCORES הישראלית, שהשיקה שירות חובה לחובבי ספורט המעוניינים להתעדכן באופן שוטף ממספר מקורות רחב ככל הניתן. אפליקציית הספורט של 365SCORES שפותחה כולה בישראל ונתמכת ב-18 שפות שונות, מאפשרת למשתמש ליצור בעצמו את ערוץ הספורט שלו, תוך הסתמכות על מודל ששוק התוכן מתכוונן אליו בשנים האחרונות ומשלב 3 דיסציפלינות : פרסונליזציה, שליטה ומדיה חברתית. חלק ניכר מצרכני התוכן כיום, בעיקר הצעירים שבהם, מעוניינים לשלוט בצריכת התוכן שלהם לחלוטין באופן שבו ייחשפו רק לתכנים רלוונטיים וכמובן לבחור מבין שלל שימושים ושירותים חברתיים. בפועל, המשתמש באפליקציית 365SCORES בוחר את התכנים המועדפים עליו ואת דרך החשיפה אליהם, החל מענף הספורט והקבוצה בו הוא מעניין לצפות ועד לסוגי ההתראות על כל אירוע חשוב. באפליקציה ניתן למצוא Game center מלא לכל סוגי הספורט: סטטיסטיקות מלאות, הרכבים וחילופים, טבלאות, משחקים עתידיים קטעי וידאו ועוד. מתוך רצון לייצר ערך לכמות משתמשים גדולה ככל הניתן, האפליקציה מייצרת ערך לא רק עבור חובבי כדורגל וכדורסל אלא גם בענפי ספורט פחות פופולריים (או פופולריים במדינות ספציפיים) כגון כדוריד, טניס, הוקי, רוגבי ואחרים. בחודשים האחרונים הורחבה האפליקציה על מנת לספק למשתמשים גם שירותי תוכן חברתיים – שיתופים שונים, השארת תגובות, הימורים על תוצאות, ציוצי טוויטר רלוונטיים וכמובן הזמנת חברים לאפליקציה.

המספרים עד כה עולים על ציפיות המשקיעים – בתוך חצי שנה הגיעה החברה, ללא כל השקעה בשיווק, ליותר מ-350 אלף משתמשים חודשיים ויותר מ-600 אלף הורדות. אך מעבר לכמות ההורדות הנאה, סיפור ההצלחה המרכזי של 365SCORES ולמעשה סוד ההצלחה שלה מגיע דווקא ממקום שרבים ממפתחי המובייל זונחים – השימור (Retention). בתחום שבו אחוז שימור הלקוחות עומד על אחוזים בודדים (פחות מ-10%), הגיעה החברה למספרים מרשימים ביותר – יותר מ-50% לאחר חודש אחד, ומעל 30% לאחר 3 חודשים. וכאשר השימור טוב והמשתמשים מרוצים, הדבר בא לידי ביטוי גם ברמת השימוש (Engagement) – משתמש ממוצע באפליקציה עושה בה שימוש בין 2 ל-3 פעמים ביום ועוקב אחרי יותר מ-5 ליגות ו-12 קבוצות שונות (!!). כמובן, גם הדירוגים הגבוהים באפסטור וגוגל פליי (קרוב ל-5 כוכבים בשתי החנויות) עוזרים לייצר הייפ חיובי ומייצרים הורדות רבות נוספות, ללא צורך בשיווק.

כמובן,גם המתחרות של 365SCORES לא קופאות על שמריהן. ענקיות ספורט כגוןESPN ויורוספורט מייצרות כמויות הורדות עצומות.אפליקציית ScoreCenter של ESPN, למשל, עברה ממזמן את רף 10 מיליון ההורדות.יחד עם זאת, ענקיות השידור נוטות לייצר אפליקציה נפרדת לכל שירות (חדשות, תוצאות,וידאו וכן הלאה) ומקפידות להציע רק תוכן הנמצא בבעלותן. אגריגציה של מידע ותכני ספורט קיים באפליקציות מצליחות כגון Football App ו-Sports.ru, שהן מתחרות ישירות של 365SCORES. יחד עם זאת, אפליקציות אלו מוגבלות לענפי ספורט בודדים כאשר רובו המכריע של התוכן מגיע ממקור אחד בלבד. בנוסף, גם השירותים החברתיים של האפליקציות הללו מוגבלים.

היעד ה"צנוע" של החברה – להגיע למיליון משתמשים חודשיים עד תחילת 2014 טומן בחובו השקעה גם בשיווק, לאחר חודשים של קידום ויראלי בלבד. לצורך כך, החלה החברה להשקיע בחודשיים האחרונים משאבים בקידום ופרסום במספר מדינות ממוקדות. פעילות השיווק מבוססת על מנהלי דסקים אזוריים. לכל מדינת יעד גדולה (אנגליה, גרמניה, ברזיל, ספרד, רוסיה, צרפת ואיטליה) גויס מנהל/ת דסק שיהיה אחראי על פעילויות השיווק המקומיות. נכון להיום, החלוקה הזו מצדיקה את עצמה. כך למשל, לאחר מספר ימי שיווק הגיעה האפליקציה למקום הראשון בקטגוריית הספורט של ברזיל, מדינה בעלת שיעורי צריכת ספורט גבוהים במיוחד, והיא נמצאת באחד משלושת המקומות הראשונים ב-10 ימים האחרונים. מעבר לפעילות מנהלי הדסקים, התחילו מגעים בין 365SCORES לבין חברות מדיה אירופאיות , המעוניינות להטמיע ערוץ הספורט אישי ממותג שלהן, במקום או במקביל לעמודי הספורט הקיימים שלהם.

המודל העסקי של החברה נשען על הכנסות מקידום ופרסום תכנים על גבי האפליקציה שיושקו בקרוב. בין השאר, החברה מתכננת להכניס לאפליקציה קידומים ממומנים בתוך פיד התוכן (בדומה לפייסבוק), המלצות על אפליקציות, מעברונים, וכפתור הצעות מיוחדות. בשלב הבא מתכננת 365SCORES להיכנס לתחום רכישות והזמנות מוצרים ושירותים קמעונאיים (mCommerce), לאחר פילוח המשתמשים ולמידת תכונותיהם ע"י המערכת.

בנוסף למודלים העסקיים השוטפים הללו מציין עופר עובד, מנכ"ל החברה, כי לאור ההצלחה המטאורית כבר קיבלה החברה מספר הצעות להשתמש בפלטפורמת הספורט של 365SCORES כ-White Label עבור סכומי כסף גבוהים. ההצעות האלו נשקלות בכבדות, אם כי בחברה עדין לא ממהרים להעביר את הפלטפורמה לצדדיים שלישיים, תוך ידיעה שערך הפלטפורמה שפיתחה צפוי לעלות בשיעור ניכר בשנה הקרובה, ביחס ישר לכמות המשתמשים.

אפליקציית 365SCORES הושקה בינואר 2013 לאחר גיוס 1.2 מיליון דולר שהושקעו, רובם ככולם, בפיתוח הטכנולוגי של הפלטפורמה. עד כה השקיעו בחברה קרן סידר, טל אלישיב ושי דתיקה. בימים אלה התחילה החברה סבב גיוס נוסף של 3 מיליון דולר. כיום עובדים בחברה 13 עובדים, ובעזרת הגיוס החדש מתכננת החברה לגייס כבר בזמן הקרוב 5 עובדים נוספים ולפתוח שני סניפים קטנים באירופה, לצורך פיתוח הסכמי תוכן ושיווק במזרח ומערב אירופה. בנוסף, מתכננת החברה להוציא בקרוב לאור גרסה משודרגת של האפליקציה לאייפד ואתר אינטרנט מלא בעל תכונות דומות לאפליקציה. עם התגברות קצב ההורדות של האפליקציה בחודשים האחרונים, העתיד של 365SCORES , עם אופטימיות זהירה, נראה ורוד למדי.

ישראל המובילה העולמית בכמות השימוש באפליקציות

ענקית השיווק הסלולרי Velti, הוציאה דו"ח המסכם טרנדים ומגמות בעולם המובייל לחודש יוני 2012, ובו מספר מגמות ראויות לציון. הראשונה שבהן מציינת את ישראל, שלא במפתיע, בראש הרשימה.

הדו"ח, המבוסס על פלטפורמת הפרסום של Velti המחוברת ליותר מ-33,500 אפליקציות, קובע כי ישראל הינה המובילה העולמית בכמות השימוש היומית באפליקציות, כאשר מבוגר בישראל עושה שימוש של 80 דקות ביום בממוצע באפליקציות. שוודיה, סינגפור ודנמרק נמצאות במקומות 2-4 (עם יותר מ-70 דקות ביום), כאשר ארה"ב נמצאת הרחק מאחור, עם 38 דקות ביום בלבד. הנתונים אינם מפתיעים לאור שיעור חדירת הסמארטפונים בישראל, וכן לאור המהירות בה מאמצים הישראלים חדשנות טכנולוגית בכלל, ובסלולר בפרט.

בנוסף קובעת Velti כי בניגוד למגמת ההתרחבות במכירת מכשירי אנדרואיד, דווקא אפל הרחיבה את השליטה בשוק הפרסום הסלולרי, עם 62% מכלל הפרסומות שמופיעות במכשירים בעלי מערכת ההפעלה שלה – אייפון, אייפד ואייפוד. זאת לעומת יחס של 51-49 בחודש הקודם. הנתון הנ"ל ממחיש את ההבדל באופן וכמות השימוש באפליקציות (App Engagement) בין מערכות ההפעלה של אפל וגוגל.

כמו כן מדווחת Velti על עלייה במחירי הפרסום בקטגוריות המשחקים והספורט, עם עלייה של 20 אחוז ו-23 אחוז, בהתאמה. הקטגוריות היקרות ביותר לפרסום היו ונשארו מזג אוויר (ממוצע של 1$ לאלף חשיפות) וחינוך (ממוצע של 0.91$ לאלף חשיפות).